טמן

to-infinitive: לטמון / לִטְמֹן
action noun: טְמִינָה
passive participle: טָמוּן

Hebrew

Root
ט־מ־ן (ṭ-m-n)

טָמַן • (tamán) third-singular masculine past (pa'al construction)

Conjugation of טָמַן (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לטמון / לִטְמֹן action noun: טְמִינָה passive participle: טָמוּן
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	טָמַנְתִּי		טָמַנּוּ
	second	טָמַנְתָּ	טָמַנְתְּ	טְמַנְתֶּם¹	טְמַנְתֶּן¹
	third	טָמַן	טָמְנָה	טָמְנוּ
present		טוֹמֵן	טוֹמֶנֶת	טוֹמְנִים	טוֹמְנוֹת
future	first	אטמון / אֶטְמֹן		נטמון / נִטְמֹן
	second	תטמון / תִּטְמֹן	תִּטְמְנִי	תִּטְמְנוּ	תטמונה / תִּטְמֹנָּה²
	third	יטמון / יִטְמֹן	תטמון / תִּטְמֹן	יִטְמְנוּ	תטמונה / תִּטְמֹנָּה²
imperative		טמון / טְמֹן	טִמְנִי	טִמְנוּ	טמונה / טְמֹנָּה²
notes		Pronounced טָמַנְתֶּם and טָמַנְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.