חיבר
Hebrew
Verb
חיבר / חִבֵּר • (khibér) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart חובר / חֻבַּר)
- (transitive) To connect, attach, join (two things, or one thing to another).
- (transitive) To compose (a text), to write (a composition).
- 1170 CE, Maimonides, Mishneh Torah:
- וְרִבִּי יוֹחָנָן חִבַּר הַתַּלְמוּד הַיְּרוּשְׁלְמִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחַר חָרְבַּן הַבַּיִת בְּקֵרוּב מִשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.
- veribi yoḥanan ḥibar hatalmuḏ hayerushlemi beʾereṣ yisraʾel aḥar ḥorban habayiṯ beqeruv mishlosh meʾoṯ shana
- And Rabbi Yochanan compiled the Jerusalem Talmud in Eretz Yisrael after the destruction of the Temple, near the 3rd century.
- (mathematics) to sum, to add up
Conjugation
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | חיברתי / חִבַּרְתִּי | חיברנו / חִבַּרְנוּ | ||
second | חיברת / חִבַּרְתָּ | חיברת / חִבַּרְתְּ | חיברתם / חִבַּרְתֶּם | חיברתן / חִבַּרְתֶּן | |
third | חיבר / חִבֵּר | חיברה / חִבְּרָה | חיברו / חִבְּרוּ | ||
present | מְחַבֵּר | מְחַבֶּרֶת | מְחַבְּרִים | מְחַבְּרוֹת | |
future | first | אֲחַבֵּר | נְחַבֵּר | ||
second | תְּחַבֵּר | תְּחַבְּרִי | תְּחַבְּרוּ | תְּחַבֵּרְנָה1 | |
third | יְחַבֵּר | תְּחַבֵּר | יְחַבְּרוּ | תְּחַבֵּרְנָה1 | |
imperative | חַבֵּר | חַבְּרִי | חַבְּרוּ | חַבֵּרְנָה1 | |
notes |
|
See also
- כתב (katáv)
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.