חובר

Hebrew

Root
ח־ב־ר‎ (ḥ-b-r)

Verb

חובר / חֻבַּר • (khubár) (pu'al construction, active counterpart חיבר / חִבֵּר‎)

to be joined, to be connected, to be attached
(mathematics) to be added
to be composed, to be written

Conjugation

Conjugation of חובר / חֻבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חוברתי / חֻבַּרְתִּי‎		חוברנו / חֻבַּרְנוּ‎
	second	חוברת / חֻבַּרְתָּ‎	חוברת / חֻבַּרְתְּ‎	חוברתם / חֻבַּרְתֶּם‎	חוברתן / חֻבַּרְתֶּן‎
	third	חובר / חֻבַּר	חוברה / חֻבְּרָה‎	חוברו / חֻבְּרוּ‎
present		מחובר / מְחֻבָּר‎	מחוברת / מְחֻבֶּרֶת‎	מחוברים / מְחֻבָּרִים‎	מחוברות / מְחֻבָּרוֹת‎
future	first	אחובר / אֲחֻבַּר‎		נחובר / נְחֻבַּר‎
	second	תחובר / תְּחֻבַּר‎	תחוברי / תְּחֻבְּרִי‎	תחוברו / תְּחֻבְּרוּ‎	תחוברנה / תְּחֻבַּרְנָה‎¹
	third	יחובר / יְחֻבַּר‎	תחובר / תְּחֻבַּר‎	יחוברו / יְחֻבְּרוּ‎	תחוברנה / תְּחֻבַּרְנָה‎¹
imperative		—	—	—	—¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.