נברא
Hebrew
Root |
---|
ב־ר־א (b-r-ʾ) |
Verb
נִבְרָא • (nivra) third-singular masculine past (nif'al construction, active counterpart בָּרָא)
- to be created
Conjugation
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | נִבְרֵאתִי | נִבְרֵאנוּ | ||
second | נִבְרֵאתָ | נִבְרֵאת | נִבְרֵאתֶם | נִבְרֵאתֶן | |
third | נִבְרָא | נִבְרְאָה | נִבְרְאוּ | ||
present | נִבְרָא | נִבְרֵאת | נִבְרָאִים | נִבְרָאוֹת | |
future | first | אֶבָּרֵא | ניברא / נִבָּרֵא | ||
second | תיברא / תִּבָּרֵא | תיבראי / תִּבָּרְאִי | תיבראו / תִּבָּרְאוּ | תיבראנה / תִּבָּרֶאנָה1 | |
third | ייברא / יִבָּרֵא | תיברא / תִּבָּרֵא | ייבראו / יִבָּרְאוּ | תיבראנה / תִּבָּרֶאנָה1 | |
imperative | היברא / הִבָּרֵא | היבראי / הִבָּרְאִי | היבראו / הִבָּרְאוּ | היבראנה / הִבָּרֶאנָה1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.