אור

See also: אור־

Hebrew

Etymology 1
Root
א־ו־ר (ʾ-w-r)

Compare Arabic أُوَار (ʔuwār).

Pronunciation
  • (Modern Israeli Hebrew) IPA(key): /(ʔ)oʁ/
  • (file)
  • Homophone: עוֹר ('or) (Modern Hebrew)

Noun

אוֹר • ('ór) m (plural indefinite אוֹרוֹת, singular construct אוֹר־)

  1. light, visible light: electromagnetic radiation of a frequency perceptible to the eye
  2. (more generally) light: electromagnetic radiation (of any frequency)
  3. light, light source
    • Folk, שרה לוי־תנאי (Sara Levi-Tanai), באנו חושך לגרש (“We came to banish darkness”).
      בָּאנוּ חֹשֶׁךְ לְגָרֵשׁ. / בְּיָדֵינוּ אוֹר וָאֵשׁ.
      bánu ẖóshech l'garésh. / b'yadḗnu ór vaésh.
      We came to banish darkness. / In our hands there's light and fire.
  4. fire
  5. light, understanding
    הוא ראה את האור. ― hu raá et haór. ― He saw the light.
Derived terms
References

Verb

אוֹר • ('ór) third-singular masculine past (pa'al construction)

  1. to shine, be illuminated
Conjugation
Conjugation of אוֹר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first אורתי / אֹרְתִּיאורנו / אֹרְנוּ
second אורת / אֹרְתָּאורת / אֹרְתְּאורתם / אָרְתֶּם1אורתן / אָרְתֶּן1
third אוֹראוֹרָהאוֹרוּ
present אוֹראוֹרָהאוֹרִיםאוֹרוֹת
future first אֵאוֹרנֵאוֹר
second תֵּאוֹרתֵּאוֹרִיתֵּאוֹרוּתאורנה / תֵּאֹרְנָה2
third יֵאוֹרתֵּאוֹריֵאוֹרוּתאורנה / תֵּאֹרְנָה2
imperative אוֹראוֹרִיאוֹרוּאורנה / אֹרְנָה2
notes
  1. Pronounced אורתם / אֹרְתֶּם and אורתן / אֹרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of אוֹר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first אורתי / אֹרְתִּיאורנו / אֹרְנוּ
second אורת / אֹרְתָּאורת / אֹרְתְּאורתם / אָרְתֶּם1אורתן / אָרְתֶּן1
third אוֹראוֹרָהאוֹרוּ
present אוֹראוֹרָהאוֹרִיםאוֹרוֹת
future first אָאוֹרנָאוֹר
second תָּאוֹרתָּאוֹרִיתָּאוֹרוּתאורנה / תָּאֹרְנָה2
third יָאוֹרתָּאוֹריָאוֹרוּתאורנה / תָּאֹרְנָה2
imperative אוֹראוֹרִיאוֹרוּאורנה / אֹרְנָה2
notes
  1. Pronounced אורתם / אֹרְתֶּם and אורתן / אֹרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

From Sumerian 𒋀𒀕𒆠 (urim₂ki /⁠Urim⁠/, “Ur”).

Pronunciation

Proper noun

אוּר • ('ur) m

  1. Ur (an ancient city-state in Sumer)
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.