תיאר
Hebrew
Root |
---|
ת־א־ר (t-ʾ-r) |
Conjugation
Conjugation of תיאר / תֵּאֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | תיארתי / תֵּאַרְתִּי | תיארנו / תֵּאַרְנוּ | ||
second | תיארת / תֵּאַרְתָּ | תיארת / תֵּאַרְתְּ | תיארתם / תֵּאַרְתֶּם | תיארתן / תֵּאַרְתֶּן | |
third | תיאר / תֵּאֵר | תיארה / תֵּאֲרָה | תיארו / תֵּאֲרוּ | ||
present | מְתָאֵר | מְתָאֶרֶת | מְתָאֲרִים | מְתָאֲרוֹת | |
future | first | אֲתָאֵר | נְתָאֵר | ||
second | תְּתָאֵר | תְּתָאֲרִי | תְּתָאֲרוּ | תְּתָאֵרְנָה1 | |
third | יְתָאֵר | תְּתָאֵר | יְתָאֲרוּ | תְּתָאֵרְנָה1 | |
imperative | תָּאֵר | תָּאֲרִי | תָּאֲרוּ | תָּאֵרְנָה1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.