שילח
Hebrew
| Root |
|---|
| שׁ־ל־ח (š-l-ḥ) |
Verb
שילח / שִׁלֵּחַ • (shiléach) third-singular masculine past (pi'el construction)
- (transitive) to send out, expel
- Tanach, Genesis 8:8, with translation of the King James Version:
- וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ
- vay'shalách ét hayoná me'itó
- Also he sent forth a dove from him
- :
- וַיְשַׁלַּח יהוה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם
- vay'shalach YHVH bahém 'ét ha'arayót vayihyú hor'gím bahém
- (please add an English translation of this quotation)
- :
- יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר
- yadéha shil'chá vakishór
- (please add an English translation of this quotation)
- Tanach, Ecclesiastes 11:1, with translation of the King James Version:
- שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם
- shalách lachm'chá 'ál p'né hamáyim
- Cast thy bread upon the waters
- (transitive) to free, allow to leave.
- Tanach, Exodus 9:1, with translation of the King James Version:
- שַׁלַּח אֶת עַמִּי
- shalách ét 'amí
- Let my people go
Conjugation
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | שילחתי / שִׁלַּחְתִּי | שילחנו / שִׁלַּחְנוּ | ||
| second | שילחת / שִׁלַּחְתָּ | שילחת / שִׁלַּחְתְּ | שילחתם / שִׁלַּחְתֶּם | שילחתן / שִׁלַּחְתֶּן | |
| third | שילח / שִׁלֵּחַ | שילחה / שִׁלְּחָה | שילחו / שִׁלְּחוּ | ||
| present | מְשַׁלֵּחַ | מְשַׁלַּחַת | מְשַׁלְּחִים | מְשַׁלְּחוֹת | |
| future | first | אֲשַׁלֵּחַ | נְשַׁלֵּחַ | ||
| second | תְּשַׁלֵּחַ | תְּשַׁלְּחִי | תְּשַׁלְּחוּ | תְּשַׁלַּחְנָה1 | |
| third | יְשַׁלֵּחַ | תְּשַׁלֵּחַ | יְשַׁלְּחוּ | תְּשַׁלַּחְנָה1 | |
| imperative | שַׁלֵּחַ | שַׁלְּחִי | שַׁלְּחוּ | שַׁלַּחְנָה1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.