קינא
See also: קינאָ
Hebrew
Verb
קינא / קִנֵּא • (kiné) third-singular masculine past (pi'el construction)
Conjugation
Conjugation of קינא / קִנֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | קינאתי / קִנֵּאתִי | קינאנו / קִנֵּאנוּ | ||
second | קינאת / קִנֵּאתָ | קינאת / קִנֵּאת | קינאתם / קִנֵּאתֶם | קינאתן / קִנֵּאתֶן | |
third | קינא / קִנֵּא | קינאה / קִנְּאָה | קינאו / קִנְּאוּ | ||
present | מְקַנֵּא | מְקַנֵּאת | מְקַנְּאִים | מְקַנְּאוֹת | |
future | first | אֲקַנֵּא | נְקַנֵּא | ||
second | תְּקַנֵּא | תְּקַנְּאִי | תְּקַנְּאוּ | תְּקַנֶּאנָה1 | |
third | יְקַנֵּא | תְּקַנֵּא | יְקַנְּאוּ | תְּקַנֶּאנָה1 | |
imperative | קַנֵּא | קַנְּאִי | קַנְּאוּ | קַנֶּאנָה1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.