מניין

• (Modern Israeli Hebrew, Sephardi Hebrew) IPA^(key): /minˈjan/
• (Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /min.jɔn/, [ˈmin.jən]
• (Tiberian Hebrew, Yemenite Hebrew) IPA^(key): /minˈjɔn/

מניין / מִנְיָן • (minyán) m (plural indefinite מניינים / מִנְיָנִים, singular construct מניין / מִנְיַן־, plural construct מנייני / מִנְיְנֵי־)

1. (obsolete) A number, an amount, a quantity. [since Talmudic Hebrew]
2. Counting, numbering. [since Talmudic Hebrew]

   מניין ההרוגים ― minyán-haharugím ― the death toll

3. (Judaism) A quorum or minyan: a group of ten or more Jews (traditionally male, but in liberal modern traditions also female), as required for public prayer. [since Medieval Hebrew]
4. A quorum: the minimum number of participants in an assembly for binding decisions to be made. [since Modern Hebrew]
5. (מִנְיַן־, minyán-) Singular construct state form of מניין / מִנְיָן‎.

• In addition to the regular plural forms מניינים / מִנְיָנִים (minyaním) and מנייני / מִנְיְנֵי־ (miny'néi-) given above, the irregular forms מניינות / מִנְיָנוֹת (minyanót) and מניינות / מִנְיְנוֹת־ (miny'nót-) are attested as well.

• למניינם (ləminyanám, “CE”)

• → Dutch: minjan
• → English: minyan
• → Malayalam: മിനിയാൻ (miniyāṉ)
  • ⇒ Malayalam: മിനിയാൻകൂട്ടല് (miniyāṉkūṭṭalŭ)
• → Yiddish: מנין (minyen)
  • → Dutch: minje
  • → English: minyen

• “מִנְיָן, מניין” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שׁוֹשָׁן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ (ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), →ISBN, volume 2 of 3 (ל to צ), →ISBN, page 714.