מיפה
Hebrew
Etymology
From the root מ־פ־י (m-p-y).
Verb
מיפה / מִפָּה • (mipá) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart מופה / מֻפָּה)
Conjugation
Conjugation of מיפה / מִפָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | מיפיתי / מִפִּיתִי | מיפינו / מִפִּינוּ | ||
second | מיפית / מִפִּיתָ | מיפית / מִפִּית | מיפיתם / מִפִּיתֶם | מיפיתן / מִפִּיתֶן | |
third | מיפה / מִפָּה | מיפתה / מִפְּתָה | מיפו / מִפּוּ | ||
present | מְמַפֶּה | מְמַפָּה | מְמַפִּים | מְמַפּוֹת | |
future | first | אֲמַפֶּה | נְמַפֶּה | ||
second | תְּמַפֶּה | תְּמַפִּי | תְּמַפּוּ | תְּמַפֶּינָה1 | |
third | יְמַפֶּה | תְּמַפֶּה | יְמַפּוּ | תְּמַפֶּינָה1 | |
imperative | מַפֵּה | מַפִּי | מַפּוּ | מַפֶּינָה1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.