לקה
Hebrew
Root |
---|
ל־ק־ה |
Conjugation
Conjugation of לָקָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | לָקִיתִי | לָקִינוּ | ||
second | לָקִיתָ | לָקִית | לְקִיתֶם1 | לְקִיתֶן1 | |
third | לָקָה | לָקְתָה | לָקוּ | ||
present | לוֹקֶה | לוֹקָה | לוֹקִים | לוֹקוֹת | |
future | first | אֶלְקֶה | נִלְקֶה | ||
second | תִּלְקֶה | תִּלְקִי | תִּלְקוּ | תִּלְקֶינָה2 | |
third | יִלְקֶה | תִּלְקֶה | יִלְקוּ | תִּלְקֶינָה2 | |
imperative | לְקֵה | לְקִי | לְקוּ | לְקֶינָה2 | |
notes |
|
Related terms
- מלקות
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.