לן
See also: ל־ן
Hebrew
Verb
לָן • (lan) third-singular masculine past (pa'al construction)
Conjugation
Conjugation of לָן (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | לַנְתִּי | לַנּוּ | ||
second | לַנְתָּ | לַנְתְּ | לַנְתֶּם | לַנְתֶּן | |
third | לָן | לָנָה | לָנוּ | ||
present | לָן | לָנָה | לָנִים | לָנוֹת | |
future | first | אָלוּן | נָלוּן | ||
second | תָּלוּן | תָּלוּנִי | תָּלוּנוּ | תלונה / תָּלֹנָּה1 | |
third | יָלוּן | תָּלוּן | יָלוּנוּ | תלונה / תָּלֹנָּה1 | |
imperative | לוּן | לוּנִי | לוּנוּ | לונה / לֹנָּה1 | |
notes |
|
Anagrams
- נ״ל
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.