חתם

Hebrew
Root
ח־ת־ם (ḥ-t-m)

Verb

חָתַם • (kḥatám) third-singular masculine past (pa'al construction)

  1. to sign, to affix a seal

Conjugation
Conjugation of חָתַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לחתום / לַחֲתֹם
  • action noun: חֲתִימָה
  • passive participle: חָתוּם
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first חָתַמְתִּיחָתַמְנוּ
second חָתַמְתָּחָתַמְתְּחֲתַמְתֶּם1חֲתַמְתֶּן1
third חָתַםחָתְמָהחָתְמוּ
present חוֹתֵםחוֹתֶמֶתחוֹתְמִיםחוֹתְמוֹת
future first אחתום / אֶחֱתֹםנחתום / נַחֲתֹם
second תחתום / תַּחֲתֹםתַּחַתְמִיתַּחַתְמוּתחתומנה / תַּחֲתֹמְנָה2
third יחתום / יַחֲתֹםתחתום / תַּחֲתֹםיַחַתְמוּתחתומנה / תַּחֲתֹמְנָה2
imperative חתום / חֲתֹםחִתְמִיחִתְמוּחתומנה / חֲתֹמְנָה2
notes
  1. Pronounced חָתַמְתֶּם and חָתַמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָתַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לחתום / לַחְתֹּם
  • action noun: חֲתִימָה
  • passive participle: חָתוּם
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first חָתַמְתִּיחָתַמְנוּ
second חָתַמְתָּחָתַמְתְּחֲתַמְתֶּם1חֲתַמְתֶּן1
third חָתַםחָתְמָהחָתְמוּ
present חוֹתֵםחוֹתֶמֶתחוֹתְמִיםחוֹתְמוֹת
future first אחתום / אֶחְתֹּםנחתום / נַחְתֹּם
second תחתום / תַּחְתֹּםתַּחְתְּמִיתַּחְתְּמוּתחתומנה / תַּחְתֹּמְנָה2
third יחתום / יַחְתֹּםתחתום / תַּחְתֹּםיַחְתְּמוּתחתומנה / תַּחְתֹּמְנָה2
imperative חתום / חֲתֹםחִתְמִיחִתְמוּחתומנה / חֲתֹמְנָה2
notes
  1. Pronounced חָתַמְתֶּם and חָתַמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

References
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.