חירש

Hebrew

Root
ח־ר־שׁ (ḥ-r-š)

Alternative forms

Pronunciation

  • (file)

Adjective

חירש / חֵרֵשׁ • (kherésh) (feminine חירשת / חֵרֶשֶׁת, masculine plural חירשים / חֵרְשִׁים, feminine plural חירשות / חֵרְשׁוֹת)

  1. Deaf: unable to hear, especially as a permanent condition.

Noun

חירש / חֵרֵשׁ • (kherésh) m (plural indefinite חירשים / חֵרְשִׁים, feminine counterpart חירשת / חֵרֶשֶׁת)

  1. A (male) deaf person, a non-hearing person.
    • Tanach, Leviticus 19:14, with translation of the English Standard Version:
      לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל
      You shall not curse the deaf or put a stumbling block before the blind
    • Babylonian Talmud, tractate תרומות (donations) 1:1:
      רבן שמעון בן גמליאל אומר איזהו חרש, שהיה חרש מתחילתו אבל פקח שנתחרש הוא תורם והן מקיימין על ידיו
      (please add an English translation of this quotation)

See also

References

  • חירש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.