הקליד
Hebrew
Conjugation
Conjugation of הִקְלִיד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִקְלַדְתִּי | הִקְלַדְנוּ | ||
second | הִקְלַדְתָּ | הִקְלַדְתְּ | הִקְלַדְתֶּם | הִקְלַדְתֶּן | |
third | הִקְלִיד | הִקְלִידָה | הִקְלִידוּ | ||
present | מַקְלִיד | מַקְלִידָה | מַקְלִידִים | מַקְלִידוֹת | |
future | first | אַקְלִיד | נַקְלִיד | ||
second | תַּקְלִיד | תַּקְלִידִי | תַּקְלִידוּ | תַּקְלֵדְנָה1 | |
third | יַקְלִיד | תַּקְלִיד | יַקְלִידוּ | תַּקְלֵדְנָה1 | |
imperative | הַקְלֵד | הַקְלִידִי | הַקְלִידוּ | הַקְלֵדְנָה1 | |
notes |
|
Related terms
- מִקְלֶדֶת (miklédet)
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.