העיר
Hebrew
Verb
הֵעִיר • (he'ír) third-singular masculine past (hif'il construction)
Usage notes
- (wake): The corresponding intransitive verb is הִתְעוֹרֵר (hit'orér, “to wake up”), from the same root but using the hitpa`el conjugation.
Conjugation
Conjugation of הֵעִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הֵעַרְתִּי | הֵעַרְנוּ | ||
second | הֵעַרְתָּ | הֵעַרְתְּ | הַעַרְתֶּם1 | הַעַרְתֶּן1 | |
third | הֵעִיר | הֵעִירָה | הֵעִירוּ | ||
present | מֵעִיר | מְעִירָה | מְעִירִים | מְעִירוֹת | |
future | first | אָעִיר | נָעִיר | ||
second | תָּעִיר | תָּעִירִי | תָּעִירוּ | תָּעֵרְנָה2 | |
third | יָעִיר | תָּעִיר | יָעִירוּ | תָּעֵרְנָה2 | |
imperative | הָעֵר | הָעִירִי | הָעִירוּ | הָעֵרְנָה2 | |
notes |
|
Conjugation of הֵעִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הַעִירוֹתִי | הַעִירוֹנוּ | ||
second | הַעִירוֹתָ | הַעִירוֹת | הַעִירוֹתֶם | הַעִירוֹתֶן | |
third | הֵעִיר | הֵעִירָה | הֵעִירוּ | ||
present | מֵעִיר | מְעִירָה | מְעִירִים | מְעִירוֹת | |
future | first | אָעִיר | נָעִיר | ||
second | תָּעִיר | תָּעִירִי | תָּעִירוּ | תָּעֵרְנָה1 | |
third | יָעִיר | תָּעִיר | יָעִירוּ | תָּעֵרְנָה1 | |
imperative | הָעֵר | הָעִירִי | הָעִירוּ | הָעֵרְנָה1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.