הזהיר
Hebrew
Verb
הִזְהִיר • (hizhír) third-singular masculine past (hif'il construction)
Conjugation
Conjugation of הִזְהִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִזְהַרְתִּי | הִזְהַרְנוּ | ||
second | הִזְהַרְתָּ | הִזְהַרְתְּ | הִזְהַרְתֶּם | הִזְהַרְתֶּן | |
third | הִזְהִיר | הִזְהִירָה | הִזְהִירוּ | ||
present | מַזְהִיר | מַזְהִירָה | מַזְהִירִים | מַזְהִירוֹת | |
future | first | אַזְהִיר | נַזְהִיר | ||
second | תַּזְהִיר | תַּזְהִירִי | תַּזְהִירוּ | תַּזְהֵרְנָה1 | |
third | יַזְהִיר | תַּזְהִיר | יַזְהִירוּ | תַּזְהֵרְנָה1 | |
imperative | הַזְהֵר | הַזְהִירִי | הַזְהִירוּ | הַזְהֵרְנָה1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.