הוציא

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /hoˈt͡si/

הוֹצִיא • (hotsí) third-singular masculine past (hif'il construction, passive counterpart הוּצָא‎)

1. To take or bring out or forth.
   • Tanach, Numbers 15:41:

     ‏אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם׃‎‎

     aní H' elohéikhem ashér hotsé'ti etkhém me'érets mitsráyim lihyót lakhém lelohím, aní H' elohéikhem

     I am the Lord your God who brought you out of the land of Egypt to be your God, I am the Lord your God.

   • Tanach, Deuteronomy 26:8:

     ‏וַיּוֹצִאֵנוּ ה׳ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים׃‎‎

     And the Lord brought us out of Egypt with a mighty hand and an outstretched arm, with great deeds of terror, with signs and wonders.

   • Blessing over bread:

     ‏בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃‎‎

     Blessed are you, L-rd our God, King of the Universe, who brings forth bread from the earth.

• הוצאת שם רע‎
• המוציא‎ (hamotsi)
• הוציא לאור‎ (hotsí la'ór)