גורש
Hebrew
| Root |
|---|
| ג־ר־שׁ |
Verb
גורש \ גֹּרַשׁ • (gorásh) (pu'al construction, active counterpart גירש \ גֵּרֵשׁ)
- to be expelled, driven out, exiled
Conjugation
Conjugation of גורש \ גֹּרַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | גורשתי \ גֹּרַשְׁתִּי | גורשנו \ גֹּרַשְׁנוּ | ||
| second | גורשת \ גֹּרַשְׁתָּ | גורשת \ גֹּרַשְׁתְּ | גורשתם \ גֹּרַשְׁתֶּם | גורשתן \ גֹּרַשְׁתֶּן | |
| third | גורש \ גֹּרַשׁ | גורשה \ גֹּרְשָׁה | גורשו \ גֹּרְשׁוּ | ||
| present | מגורש \ מְגֹרָשׁ | מגורשת \ מְגֹרֶשֶׁת | מגורשים \ מְגֹרָשִׁים | מגורשות \ מְגֹרָשׁוֹת | |
| future | first | אגורש \ אֲגֹרַשׁ | נגורש \ נְגֹרַשׁ | ||
| second | תגורש \ תְּגֹרַשׁ | תגורשי \ תְּגֹרְשִׁי | תגורשו \ תְּגֹרְשׁוּ | תגורשנה \ תְּגֹרַשְׁנָה1 | |
| third | יגורש \ יְגֹרַשׁ | תגורש \ תְּגֹרַשׁ | יגורשו \ יְגֹרְשׁוּ | תגורשנה \ תְּגֹרַשְׁנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.