בזה

See also: ב- and זה

Hebrew

Etymology 1
Root
ב־ו־ז (b-w-z)

Verb

בָּזָה • (báza)

  1. Feminine singular present participle and present tense of בָּז (báz).
  2. Third-person feminine singular past (suffix conjugation) of בָּז (báz).

Etymology 2
Root
ב־ז־ה (b-z-h)

Verb

בִּזָּה • (bizá) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. To degrade, to despise, to abuse: defective spelling of ביזה.
Conjugation
Conjugation of ביזה / בִּזָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְבַזּוֹת
  • action noun: ביזוי / בִּזּוּי
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first ביזיתי / בִּזִּיתִיביזינו / בִּזִּינוּ
second ביזית / בִּזִּיתָביזית / בִּזִּיתביזיתם / בִּזִּיתֶםביזיתן / בִּזִּיתֶן
third ביזה / בִּזָּהביזתה / בִּזְּתָהביזו / בִּזּוּ
present מְבַזֶּהמְבַזָּהמְבַזִּיםמְבַזּוֹת
future first אֲבַזֶּהנְבַזֶּה
second תְּבַזֶּהתְּבַזִּיתְּבַזּוּתְּבַזֶּינָה1
third יְבַזֶּהתְּבַזֶּהיְבַזּוּתְּבַזֶּינָה1
imperative בַּזֵּהבַּזִּיבַּזּוּבַּזֶּינָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

Verb

בֻּזָּה • (buzá) third-singular masculine past (pu'al construction)

  1. To be degraded, to be despised, to be abused: defective spelling of בוזה.
Conjugation
Conjugation of בוזה / בֻּזָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בוזיתי / בֻּזֵּיתִיבוזינו / בֻּזֵּינוּ
second בוזית / בֻּזֵּיתָבוזית / בֻּזֵּיתבוזיתם / בֻּזֵּיתֶםבוזיתן / בֻּזֵּיתֶן
third בוזה / בֻּזָּהבוזתה / בֻּזְּתָהבוזו / בֻּזּוּ
present מבוזה / מְבֻזֶּהמבוזה / מְבֻזָּהמבוזים / מְבֻזִּיםמבוזות / מְבֻזּוֹת
future first אבוזה / אֲבֻזֶּהנבוזה / נְבֻזֶּה
second תבוזה / תְּבֻזֶּהתבוזי / תְּבֻזִּיתבוזו / תְּבֻזּוּתבוזינה / תְּבֻזֶּינָה1
third יבוזה / יְבֻזֶּהתבוזה / תְּבֻזֶּהיבוזו / יְבֻזּוּתבוזינה / תְּבֻזֶּינָה1
imperative ————1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

Etymology 3
Root
ב־ז־ז (b-z-z)

Noun

בִּזָּה • (bizá) f

  1. Booty, spoil, plunder, pillage.[1]
    • c. 500 - c.800 CE, “בשלח כג [Beshalach 23]”, in Samuel A. Berman, transl., מדרש תנחומא [Midrash Tanchuma]‎, section 2:
      מֵחֲמַת אֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה נִשְׂרְפוּ גַּלְגִּלָּיו שֶׁל מַטָּה, וְהָיוּ מוֹטוֹת וּמֶרְכָּבוֹת רָצוֹת וְנִכְנָסוֹת בְּעַל כָּרְחָן, שֶׁהָיוּ שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּזָּה.
      The heavenly fire from above ignited the wheels below, and the yokes and the chariots, which were made of silver, gold, precious stones, and pearls, were melted together. This occurred so that Israel might take the spoils with them.

Noun

בַּזָּהּ • (bazáh) m

  1. Singular form of בַּז (báz)‎ with third-person feminine singular personal pronoun as possessor.

References
  1. Ernest Klein (c. 1973 - c.1983 CE) Carta Jerusalem, transl., Klein Dictionary‎
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.