בהה
Hebrew
Root |
---|
ב־ה־ה (b-h-h) |
Verb
בָּהָה • (bahá) third-singular masculine past (pa'al construction)
Usage notes
Conjugation
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | בָּהִיתִי | בָּהִינוּ | ||
second | בָּהִיתָ | בָּהִית | בְּהִיתֶם1 | בְּהִיתֶן1 | |
third | בָּהָה | בָּהֲתָה | בָּהוּ | ||
present | בּוֹהֶה | בּוֹהָה | בּוֹהִים | בּוֹהוֹת | |
future | first | אֶבְּהֶה | נִבְּהֶה | ||
second | תִּבְּהֶה | תִּבְּהִי | תִּבְּהוּ | תִּבְּהֶינָה2 | |
third | יִבְּהֶה | תִּבְּהֶה | יִבְּהוּ | תִּבְּהֶינָה2 | |
imperative | בְּהֵה | בְּהִי | בְּהוּ | בְּהֶינָה2 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.